עשרות אלפי צרכנים, המחזיקים ברישיון שימוש בקנאביס היו חשופים לעונשים כבדים, אם וכאשר נמצאו אצלם שרידי סם בעת נהיגה. מקרה מעניין של אדם נחוש במיוחד שהואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, למרות היותו מחזיק ברישיון לדין, עשוי להעניק לצרכני הקנאביס הרפואי שקט. בינתיים.

ביום בהיר אחד עצרה משטרת התנועה את ת'. בבדיקת השתן שנערכה לו, נמצאו שרידי סם מסוג קנאביס. ת' לא הכחיש ואף הציג בפני השוטרים את רישיון השימוש שלו; אני נכה, הסביר ת', וזו התרופה היחידה שעוזרת לי. ת' אף הסביר לשוטרים שעישן כמה שעות לפני שהחל לנהוג, 'בדיוק כמו שכתוב בהוראות הרישיון שלי', המשיך ואמר.

ת' חשב לתומו שבכך הסתיים הסיפור, ועוד רגע הוא יוכל להמשיך בנסיעתו. אלא שהשוטרים לא קיבלו את הסבריו. 'יש לך סמים בשתן. לא מעניין אותנו רישיון או לא, אתה עברת עבירה'. נגד ת' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

בבית המשפט הציג ת' שני טיעונים מרכזיים: טעות במצב משפטי והגנה מן הצדק. ת' טען כי הוא היה בטוח שמותר לו לנהוג אם חלפו שש שעות מהשימוש האחרון בסם ומשכך אין לראותו אשם. ת' אף טען שבהעדר נוהל מסודר, אין אכיפה שוויונית ולכן קיימת לו הגנה מן הצדק. בסופו של יום, קיבל בית המשפט את הטענות ות' זוכה. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא (עפ"ת 37990-01-19, מחוזי חיפה).

בית המשפט המחוזי הצביע על האבסורד אליו נקלעו צרכני הקנאביס הרפואי, כאשר מחד גיסא הם צורכים את הסם באישור ומאידך גיסא אינם יכולים לנהוג, היות שגם אחרי שבועיים מהשימוש האחרון הסם עדיין נמצא בגופם.

בית המשפט המחוזי אף הורה למדינה להמשיך בגיבוש הנוהל המסדיר את האכיפה בקרב צרכני הקנאביס הרפואי. קיימת בדיקת רוק פשוטה שיכולה להצביע על מועד השימוש האחרון בסם, כך שהאכיפה תהיה צודקת והגיונית יותר.

כך כתב השופט אברהים בולוס בפסק הדין: "במסגרת טיעוניה המערערת (המדינה – ר"ל) טענה לא אחת כי הותרת החלטת ביהמ"ש קמא על כנה פירושה מתן הכשר למשתמשים בקנביס רפואי לסכן את שלום הציבור. אכן בטחון הציבור הינו שיקול כבד ואף קו אדום שאין לחצות, אולם אני חוזר ומזכיר למערערת כי סכנה נשקפת מנהיגה שעה שהנהג נמצא תחת השפעת הסם דבר הנוטל מיכולותיו לנהוג בבטחה ולא משום מציאת שרידי או תוצרי חילוף חומרי הסם בגופו בלבד כשהדבר לא משליך על כושרו לנהוג".

פסק הדין הזה חשוב לא רק עבור ת'. הוא מביא עמו בשורה לכלל ציבור משתמשי הקנאביס הרפואי. כיום צריכה המשטרה ראיות של ממש בדבר נהיגה תחת השפעת סמים, ולא רק בדיקה המראה על שרידי סם, שכאמור יכולים להימצא גם שבועות לאחר השימוש האחרון.

אבל – ויש כאן אבל גדול – רישיון לקנאביס רפואי אינו מתיר נהיגה חופשית תחת השפעת סמים. פסק הדין אינו מאפשר לנהוג עם ג'וינט…

חשוב להזכיר גם דבר נוסף. בשונה מבדיקה לגילוי אלכוהול אותה יכולה המשטרה לבצע לכל נהג בכל מקום, בדיקה לגילוי סמים דורשת חשד סביר מוקדם; זה יכול להיות נהיגה מסוכנת, מידע מודיעיני מוקדם, סמים ברכב וכד'.

נכון להיום, טרם גובש סופית הנוהל לבדיקת כמות הסם בגוף או זמן השימוש האחרון, וממילא פסק הדין מתייחס למחזיקי רישיון לקנאביס בלבד, ולא לציבור הנהגים הכללי. נהג שעולה לרכב תחת השפעת סמים, מסכן ומסתכן בעצמו. חשוב מאוד להקפיד על כללי והוראות הרישיון לקנאביס רפואי.