לאחרונה אנו עדים לשינוי מגמה מבורך בכל הקשור בחלוקת דמי המזונות. אם התפיסה הרווחת עד כה הייתה שהאב יישא בתשלום המזונות באופן אבסולוטי, הרי שרוח רעננה של שינוי נראית באופק. בחודשים הקרובים תגיש שרת המשפטים איילת שקד הצעת חוק ממשלתית חדשה בנושא המזונות. ההצעה מתבססת על מסקנות ועדת שיפמן שקבעו כי ההסתמכות על הדין הדתי שמטיל את תשלום המזונות באופן בלעדי על האב, כנהוג אצל יהודים – תבוטל. בנוסף, זהות ההורה שישלם מזונות וגובה התשלום – ייקבעו בהתאם לרמת ההכנסה של שני ההורים ולמידת הטיפול בילד.
במרוצת השנים נתפסו הנשים כחלשות וכחסרות יכולת כלכלית, כאלה הזקוקות למטריית הגנה משפטית על מנת לשמור על זכויותיהן המקופחות. כך למשל, מקום בו גברים הרוויחו סכומים נמוכים בהרבה מבנות זוגם נדרשו לשאת בתשלום מזונות ללא התחשבות הערכאות המשפטיות בגובה הכנסותיהם אל מול הכנסות בנות זוגם. הצעת החוק החדשה של השרה שקד עשויה להביא לשינוי המצב ולתיקון עוול היסטורי, לא פחות מכך.
אז מי ישלם וכמה?
הצעת החוק החדשה מבקשת להביא למצב שוויוני בו אישה שתרוויח יותר מהגרוש שלה ומנגד תשהה פחות זמן עם ילדיה, תשלם את דמי המזונות. עוד נתון מעניין בהצעת החוק מתייחס לזמני השהות של ההורים; הורים בעלי משכורת דומה אשר יחלקו זמני שהות שווים, לא יישאו בתשלום מזונות, אלא כל הורה יכלכל את ילדיו באופן עצמאי. בתוך כך, מינתה השרה שקד צוות היגוי אשר יבחן את השלכותיה המעשיות של הצעת החוק ויישומו בעתיד אל מול המצב הקיים כיום.
האם באמת מדובר בשוויון צודק יותר?
עו"ד ומגשר דן פורטנוי העוסק בדיני משפחה סבור, כי מדובר באליה וקוץ בה. לדבריו, "קיימת אפשרות לשינוי אשר יביא לשוויון צודק והוגן, אך מנגד הצעד הזה עלול לגרור מבול תביעות סרק מצד שני בני הזוג, דבר אשר יוביל לעומס הקיים ממילא בבתי המשפט". עו"ד פורטנוי אף מתייחס לחלוקת בני הזוג בגידול הילדים: "החוק החדש יצטרך לתת פתרון משולב ל'חזקת הגיל הרך', לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו באופן אוטומטי באחריות האם. במצב הנוכחי, יוצא שהאב משלם פעמיים. בפעם הראשונה הוא משלם דמי מזונות ובפעם השנייה נושא בהוצאות הילדים כאשר הם שוהים אצלו".
למעשה, עוד ארוכה הדרך לחלוקה שוויונית בנטל המזונות. עם זאת, ניתן לחוש בשינויים המסתמנים בהתייחסות הגורמים הרלוונטיים לנושא. בעתיד הקרוב, כך נראה, יקרום הדבר עור וגידים גם בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה.
