ההבדלים בין מעצר ימים למעצר עד לתום ההליכים

מה זה מעצר ימים? מה זה מעצר עד תום ההליכים ומה ההבדל ביניהם? כמה ימים יכולה המשטרה לעצור אדם לפני שהוגש נגדו כתב אישום?

לכל אדם יש את הזכות הבסיסית לכבוד ולחירות. ללא ספק, מעצר לפני הרשעה, כשלאדם עומדת חזקת החפות, פוגע פגיעה קשה מאוד בחירותו ובכבודו. לא ניתן לתאר במילים את ההלם, הבושה וחוסר האונים בהם מצוי אדם עצור. מן הצד השני, קיים האינטרס הציבורי של מיגור הפשיעה והעבריינות ומתן אפשרות למשטרה לבצע את החקירה בצורה נאותה.

לאור הפגיעה הקשה שיש במעצר והחיוניות שיש בו לעתים, קובע החוק תנאים מאוד ברורים מתי ניתן לבצע מעצר ולכמה זמן ניתן לעצור אדם. אם תנאים אלו לא מתקיימים לא ניתן להורות על מעצר!

מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים

ישנם שני סוגים של מעצר; מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים. מעצר ימים הוא מעצר קצוב בימים ונעשה בו שימוש ע" היחידה החוקרת ממועד פתיחת החקירה ועד להגשת כתב אישום. בדרך כלל, ימי המעצר הראשוניים הם מעצר ימים. בשלביה הראשונים של החקירה, מבקשת היחידה החוקרת מבית המשפט להורות על מעצרו של אדם לימים קצובים על מנת לנקוט בהליכי חקירה או למנוע מסוכנות של החשוד.

בזמן מעצר הימים נגד העצור יש חשדות בלבד, ולכן קובע החוק תנאים מאוד ברורים מתי ניתן להורות על מעצר ימים ולכמה זמן.

מעצר עד תום ההליכים לעומת זאת, הוא מעצר לכל תקופת המשפט, כלומר ממועד הגשת כתב האישום ועד לסיום ההליך המשפטי. מעצר עד תום ההליכים הוא הליך מחמיר וארוך בזמן.

התנאים למעצר ימים

מפאת הפגיעה הקשה בחירות הפרט שיש במעצר, קובע החוק מספר תנאים לשם ביצוע מעצר לצרכי חקירה ("מעצר ימים"). בראש ובראשונה לצורך ביצוע מעצר על היחידה החוקרת להוכיח שקיים יסוד סביר לחשד שהעצור ביצע עבירה מסוג עוון או פשע. בנוסף, על המשטרה להוכיח אחד מן השלושה: יש חשש שהעצור ישבש הליכי משפט, העצור מסוכן, יש צורך לנקוט בהליכי חקירה, שלא ניתן לקיימם אלא אם החשוד נמצא במעצר.

לאחר מכן בית המשפט יחליט האם ניתן לבחון חלופת מעצר במקום המעצר, כגון מעצר בית או שחרור בערובה.

רק אם לא נמצאה חלופת מעצר ובהתקיים התנאים דלעיל, בית משפט מוסמך להורות על מעצר ימים.

לכמה זמן ניתן לעצור במעצר ימים?

מעצר ימים אם כן, הוא מעצר הננקט בשלב החקירה ועד להגשת כתב אישום. לפי החוק, שופט יכול להורות על מעצר ימים לתקופה של עד 15 יום בכל החלטה (ואם המעצר הוא לצורך חקירה עד חמישה ימים ובסך הכל עד 15 ימים) בסך הכל עד 30 ימים במצטבר.

בפועל, מעצר ימים יכול להיות ארוך יותר, מפני שהחוק קובע חריגים. לדוגמה כאשר יש הצהרת תובע על הגשת כתב אישום, או כשמתקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

מעצר עד לתום ההליכים

מהרגע בו מוגש כתב אישום נגד חשוד, משתנה מעמדו לנאשם. כאן יכולה המשטרה לדרוש מבית המשפט שיורה על מעצר עד לתום ההליכים, כלומר עד לסיום המשפט כולו.

הליך זה הוא דרסטי ומחמיר מאוד. לנאשם קיימת חזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו, וכאן אדם נעצר לפני הכרעת בית המשפט בדבר אשמתו. לא בכדי קובע החוק תנאים מחמירים בהתקיימם יורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.

ראשית, על התביעה להראות כי קיימות ראיות לכאורה – כלומר צריך להציג ראיות המראות על סיכוי סביר שהנאשם יורשע במשפט. כבר בשלב הראשוני, על התביעה להוכיח באמצעות ראיות כי יש סיכוי סביר להרשעה. שנית, על התביעה להוכיח כי קיימת עילת מעצר, כגון שקיימת מסוכנות מצד הנאשם, או חשש לשיבוש הליכי משפט, או חשש מפני אי התייצבות לדיון.

גם במעצר עד לתום ההליכים ישנה חובה לבחון חלופת מעצר על מנת להקטין את הפגיעה בחירות הפרט, כגון מעצר בית, או ערבות כספית.
רק אם לא נמצאה חלופת מעצר ובהתקיים התנאים דלעיל, בית משפט מוסמך להורות על מעצר עד תום ההליכים.

שתפו עמוד זה

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן